7.10.2023

בשבת בבוקר בשעה 6:29, קמנו כולנו כאשר ישראל תחת מתקפת טילים מעזה. בבוקר אותו היום עוד צחקנו בקבוצה המשפחתית על זה שהשקימו אותנו לאכול ג'חנון.

בשעה 6:59 נשלחה בקבוצת החפ"ק של אגדה 36, מי יכול להתנדב ולרדת דרומה עם מפקד האוגדה כדי לסייע בלחימה. החברים מספרים שכעבור שתי דקות, ב 7:01, כבר איתי התנדב ראשון. חבר למילואים אסף אותו מביתו בשעה 7:30. הוא נפרד מביתו הקטנה בת השנתיים ושמונה (אותה השאיר עם הסבתא), מאישתו שיצאה מוקדם לעבוד הוא לא הספיק להיפרד לפני יציאתו.

איתי פונה צפונה לעפולה להתחייל, כיוון שברשותם היה רק אקדח. לאחר חיול והתחמשות הם יורדים דרומה אל יד מורדכי.

בשעה 13:30 איתי מגיע אל יד מורדכי שם הם חוברים אל מפקד האוגדה (תא"ל) וקצין בכיר (אלוף בחפש"ש) נוסף. הם מתארגנים על צוותי חפ"ק מהכוחות שהגיעו עצמאית לדרום ומתחילים פעילות.

כמו שאחד המפקדים ציין: 'היכן שאין שליטה, אנחנו הולכים'

הצוות נשאר בנתיב העשרה עד השעה 17:15 ומשם נוסעים לכיוון בארי.

הצוות מתחקר מחבל במפלסים, ובדרך עוד נתקל מספר פעמים במחבלים עד אשר הם מגיעים בערך ב 19:00 לבארי.

הצוות מבין כי אין עדיין שליטה מלאה ואזרחים רבים נמצאים בקיבוץ. הם מחליטים להיכנס למרות הכוחות הרבים שנמצאים בכניסה לקיבוץ ומסרבים להיכנס. הם מנסים להגיע לבתים המערביים של הקיבוץ כאשר כבר חושך, אין חשמל, טלפון, אזעקות ונפילות של פצמרים ללא התראה. תוך כדי התקדמות הצוות חולף על פני אזור הגנים ומרפאת השיניים של בארי.

כאשר הם חולפים על פני מרפאת השיניים שנמצאת סמוך, נפתחת עליהם אש מתוך השביל העובר בין הגנים.

הם מנסים לחתור למגע מול המחבלים שהתבצרו באחד הגנים על מנת לנטרלם ולא להשאיר את האיום בקיבוץ. איתי לצערנו נפגע ונהרג צמוד לחומת גן אמנון ותמר.

לאחר נפילתו, הצוות דאג להשאיר טנק במקום בו איתי נפל על מנת לשמור עליו בזמן שהם פונו עקב פציעות וחוסר תחמושת.

באותה נקודה נפלו לאחר מכן עוד 2 חיילים.

לפנות בוקר נורו 16 פגזים על המבנה בו שהו המחבלים - 9 מחבלים חוסלו עם מצבור גדול של נשק.